בלגן בבית

הפסיכולוגיה מאחורי בלגן בבית

האם תהיתם אי פעם למה אתם מוצאים בלגן בבית באופן תמידי? במאמר הזה אני מביאה לכם את 10 הסיבות הפסיכולוגיות המשאירות אתכם מוקפים בכאוס וכיצד הם משפיעים על מרחב המחייה שלכם

בואו נצלול לסיבה הפסיכולוגית הראשונה המשאירה אתכם במצב של בלגן בבית: היקשרות רגשית לחפצים

לעיתים קרובות אנחנו מוצאים את הפרידה מחפצים סנטימנטליים מאתגרת במיוחד מה שגורם לבלגן.

הרגשות שלנו משחקים תפקיד משמעותי בבלגן.

היקשרות רגשית לחפצים בעת סידור הבית מעכבת אותנו ומונעת מאתנו חיים במרחב מגורים מאורגן ונקי.

לפניכם מספר אסטרטגיות שיעזרו לכם לנווט ולנהל את ההיקשרות הרגשית שיש לכם לחפצים.

הכירו ברגשות שלכם. הבינו שזה טבעי ונורמלי לחלוטין להרגיש קושי לשחרר חפצים סנטימנטליים.

סווגו פריטים על סמך המשמעות הרגשית שלהם. שקלו לצלם פריטים סנטימנטליים לפני שאתם משחררים אותם מכם – כך תצליחו לשמור את הזיכרונות הקשורים לאובייקטים תוך הפחתת העומס.

קבעו מגבלה על מספר הפריטים הסנטימנטליים שאתם מחליטים לשמור בתיבת זיכרון ספציפית המיועדת להם והגבילו את גודל הקופסה.

שקלו לתרום את הפריטים לאנשים שעשויים להעריך ולהוקיר אותם.

הידיעה שהחפצים שלכם הולכים לבית טוב יכולה להקל על תהליך הפרידה והשחרור מהם.

הכירו בזיכרונות אך הבינו שהפריט הפיזי אינו מייצג את החוויות הללו.

הדגישו בפניכם את ההשפעה החיובית של סידור הבית וארגון הרווחה הנפשית שלכם.

מרחב מחייה פשוט ופנוי מעומס מגביר את האושר הכללי.

אפשרו לעצמכם רשות לשחרר ותפנו מקום לחוויות חדשות העומדות להגיע אליכם.

הסיבה הפסיכולוגית השנייה למצב של בלגן בבית היא: דחיינות והימנעות

אנחנו מתעכבים עם סידור הבית ואומרים שנעשה את זה אחר כך או ביום אחר אבל נראה שהרגע הזה אף פעם לא מגיע.

המודעות לכך יכולה לעזור ולהשפיע על רצון לזוז ולהתקדם כשלב ראשון.

הבנת הסיבות לתחושות הללו ויישום אסטרטגיות יכולות לעזור להפוך את התהליך לניהולי יותר ופחות מאיים.

תתחילו בקטן באזור אחד או בקטגוריה אחת. הגדירו יעדים ריאליים שתוכלו לעמוד בהם. שלבו את הסדר בשגרה היומיומית שלכם בלוח זמנים קבוע.

הסיבה הפסיכולוגית השלישית היא: עייפות בקבלת החלטות

אני מאמינה שיצא לכם להרגיש אי פעם מותשים רק מהמחשבה על קבלת החלטות של מה להשאיר וממה להיפרד כשרציתם לסדר את הבית.

עייפות בקבלת החלטות משפיעה אף היא על מרחב המחייה העמוס שיש לנו.

פישוט התהליך דרך צמצום מספר ההחלטות שעליכם לקבל ויישום אסטרטגיות יעזרו לכם להפוך את המשימה הכוללת ניתנת לניהול.

הגדירו מראש איזה אזור חשוב לכם לארגן. קבצו יחד את כל הפריטים מאותן קטגוריות. סדר לפי קטגוריות ולא סידור פריטים בודדים מפחית את מספר ההחלטות שעליכם לקבל על עצמכם.

זהו מהם האזורים הקריטיים ביותר הדורשים סידור. תעדוף מקום ראשון יקל עליכם בהחלטות.

התקדמות באזורים אקוטיים במיוחד יכולה לעזור לכם להשיג תוצאות טובות ולהפחית את עייפות ההחלטות. הגדירו זמן מסוים לכל החלטה. מסגרת זמן ספציפית עוזרת למנוע בלגן בתהליך סידור הבית.

הסיבה הפסיכולוגית הרביעית היא: פחד לשחרר

הפחד לשחרר ולהרפות הוא מחסום פסיכולוגי רב עוצמה. אנחנו נאחזים בחפצים גם כשהם כבר לא משרתים אותנו.

הפחד להרפות מדברים שכבר אינם משרתים אותנו יותר נעוץ בגורמים פסיכולוגיים רגשיים.

פריטים עשויים להיות קשורים לזיכרונות, לאנשים, לאירועי חיים משמעותיים ויוצרים קשר סנטימנטלי.

לשחרר את הפריטים האלה עשוי להרגיש כמו להיפרד מהעבר או מההיסטוריה האישית.

פחד לשחרר מתקשר גם לפחד לאובדן גם כשמדובר ברכוש חומרי.

אנשים מסוימים עשויים לדאוג מכך שלהרפות מפריטים מסוימים פירושו לאבד חלק מעצמם או מזהותם.

רכוש יכול לספק גם תחושת ביטחון ונוחות והחזקה בחפצים מוכרים יכולה ליצור סביבה יציבה ולשמש כמנגנון התמודדות בזמנים של שינוי או אי וודאות

שחרור עלול לשבש את היציבות הנתפסת הזו.

גם חרטה עתידית יכולה ליצור היסוס מפני שאנשים עלולים לדאוג שהם יחמיצו את הנוחות והתועלת של חפצים מסוימים בהמשך.

חפצים מיצגים משמעות סמלית ואבני דרך אישית וויתור על פריטים עלול להוביל לתחושת אובדן או ירידה בערך העצמי.

גם רגשות אשמה עלולים להקשות על פרידה מפריטים מסוימים אם מדובר במתנות שקיבלנו מבני משפחה קרובים או מחברים או נכסים שעברו אלינו בירושה ואנחנו מרגישים חובה להמשיך להחזיק בהם.

לאנשים קשה לשחרר חפצים שמסמלים עבורם נוסטלגיה מתקופה אישית מאושרת.

כמובן שהשפעות חברתיות כמו השקר שמפמפמים לנו בפרסומות לצרוך עוד ועוד רכוש המוביל כביכול לאושר ומי מאתנו לא רוצה להרגיש מאושר?

הסיבה הפסיכולוגית החמישית שמשאירה אותנו במצב בלתי נסבל של בלגן בבית היא: הצפה רגשית ולחץ

חלל עמוס יכול לתרום לתחושת הצפה ולחץ הגורמים לשיתוק. אין מושג מאיפה מתחילים לסדר ואיך מתמודדים עם בלגן מה שמוביל לדחיינות. בלגן משפיע על הרווחה הנפשית שלנו וחשוב שניצור אווירה מרגיעה ומשחררת יותר.

במצב של הצפה רגשית חשוב שתכירו ברגשות שאתם מרגישים בלי שיפוטיות. זה בסדר להרגיש מוצפים והבנת הרגשות שיש לכם מהצפה היא הצעד הראשון שיעזור לכם לעשות סדר בבלגן.

חלקו את התהליך למשימות קטנות וניתנות לניהול. התמקדו בסידור אזור אד או קטגוריה אחת בכל פעם במקום לנסות להשתלט על כל העומס בבת אחת. כך תרגישו פחות מאוימים והבלגן פחות ירתיע אתכם.

הגדירו יעדים וזמנים ברורים וריאליים לכל פגישת סידור הבלגן. תחושת הישג תעזור לכם ותמנע מכם תחושת הצפה.

תרגלו מיינדפולנס והתמקדו בנוכחות ובמשימה הספציפית שעליכם לבצע בלי להתעכב בבלגן בכללי ובאתגרים העתידיים שיש לכם.

דאגו לרווחה הפיזית שלכם. לכו לישון מוקדם בערב לפני וביום עצמו לבשו בגדים כלילים ונוחים וגם נעליים נוחות זה חשוב. זה מה שאני עושה בימים שאני מגיעה לליווי האישי בבתים של הלקוחות. תיעזרו בבני משפחה או חברים או בעצרה מקצועית של מומחים לסדר וארגון במידה וקשה לכם לעשות את זה לבד.

קחו הפסקות קצרות ותחזרו חזרה רעננים יותר כדי להמשיך.

הסיבה הפסיכולוגית השישית היא: פרפקציוניזם

פרפקציוניזם אמנם דוחף אותנו לשאוף למצוינות אבל זה יכול להוביל אותנו גם לשיתוק כשהדברים לא מושלמים וכשאין לנו מספיק פתרונות אחסון מתאימים כמו שהיינו רוצים.

פרפקציוניזם משפיע על סביבת החיים הלא מאוזנת שלנו.

שלימות הינה סטנדרט לא ריאלי. במקום להתעסק באובססיה לגבי אסתטיקה ומושלמות חשוב שתתמקדו בהפיכת החלל שלכם לפונקציונלי ונוח והדגישו שימושיות ומעשיות בגישת הארגון שלכם.

ההתקדמות בתהליך היא בעלת הערך האמתי גם אם היא לא מושלמת.

הכירו בשינויים החיוביים שמתרחשים במרחב הביתי שלכם והיעזרו בציוד ארגוני שיעזור לכם לייעל את תהליך סידור הבית. סידור ארון בגדים קפסולה יכול לשלב בתוכו שלמות יחד עם סדר. קראו את המאמר שכתבתי על ארון קפסולה, מאמינה שהוא יוכל לעזור לכם.

הסיבה הפסיכולוגית השביעית  היא: מחסור בפתרונות אחסון וארגון

לעיתים בלגן לא קשור רק למיינדסט שיש לנו אלא להיעדר מערכות ארגון יעילות. הטמעת מערכת יציבה ומתאימה לסגנון החיים שלכם ולצרכים שיש לכם תשפר משמעותית את המרחב שלכם.

הסיבה הפסיכולוגית השמינית היא: הרגלים לא מודעים

הרגלים לא מודעים שאנחנו חוזרים עליהם יום יום על אוטומט תורמים לבלגן בלי שנרגיש.

אם אתם לא מצליחים להיפטר מבלגן זה אומר שמשהו בהרגלים שאתם עושים לא טוב. הטמעת הרגלים חדשים מקדמים יעזרו לכם ליצור אורח חיים נטול עומס. למשל, כשאתם זקוקים למסמך מסוים או חפץ מסוים ולא מחזירים אותו למקום לא תצליחו לשמור על שגרת בית מסודר נטול עומס.

אז תמצאו לכם הרגלים שיקדמו אתכם.

הסיבה הפסיכולוגית התשיעית היא: חוסר מוטיבציה

למוטיבציה תפקיד מכריע בשמירה על בית מסודר. מצאו השראה שעובדת עבורכם כדי להניע את מסע היציאה מהבלגן.

צרו מערכת תגמולים לטווח קצר עבור השלמת משימות. פרס קטן שיעודד אתכם להמשיך הלאה למשימה הבאה. אני אומרת לכם מניסיון שזה עובד ביג טיים.

אני למשל אוהבת לדמיין את התמונה הסופית שאני רוצה להגיע אליה עוד לפני שאני מתחילה בכלל לסדר. אני רואה את הרווחה הנפשית והרוגע שאני רוצה להגיע אליהם בסוף הסידור.

קבלו השראה ממגזינים לעיצוב ומחברות לציוד ארגוני ופתרונות אחסון.

לי קשה לעבוד עם מוזיקה בגלל ענייני קשב וריכוז אבל אם אתכם מוזיקה מניעה לזוז זה יכול להיות רעיון נפלא להעלאת התדר, האנרגיה והמוטיבציה לזוז ולהפוך את תהליך סידור הבית למהנה יותר.

הסיבה הפסיכולוגית העשירית היא: השפעות חיצוניות

השפעות חיצוניות וציפייה מאחרים ועד לדינמיקה משפחתית יכולים להשפיע על מרחבי המחייה שלנו.

חשוב לדעת לנווט בהשפעות האלה כדי להתגבר על בלגן ולהגיע לבית מסודר המיישר קו עם הערכים שלכם.

השפעות חיצוניות הן גם ביקורת ושיפוטיות מהסביבה. כולנו לא אוהבים לקבל ביקורת לגבי דרך ההתנהלות שלנו בחיים ובעיקר כשמדובר בחפצים אישיים ובמרחב שבו אנחנו חיים. פחד מביקורת מזיק וגורם להימנעות והתגברות עליו חיונית ליצירת מרחב מחייה נוח ומאורגן.

כשאתם מתבוננים על הסדר כאקט מעצים של טיפול עצמי ולא כמטלה אתם מבינים שאף ביקורת לא תפריע לרווחה שתקבלו כתוצאה מתהליך הסדר.

ע"י יישום האסטרטגיות שלפניכם וגישה סבלנית למשימה ובעזרת חמלה עצמית תוכלו לנווט וליצור לעצמכם מרחב מחייה מאורגן והרמוני שיעשה סוף לתסכול קבוע ממצב של בלגן בבית

אולי יעניין אתכם